מצב חירום רפואי בטיסה: מה עושים, מי עוזר ומה יש במטוס
אתם בגובה 11 קילומטר, שעתיים לתוך טיסה ארוכה, והנוסע בשורה לידכם מחוויר ומתמוטט. או שאתם עצמכם מרגישים פתאום סחרחורת, קוצר נשימה או לחץ בחזה. מה קורה עכשיו? מי מטפל, איזה ציוד יש במטוס, והאם המטוס ינחת בדרך?
במדריך הזה נסביר מה קורה בפועל כשיש מצב חירום רפואי בטיסה, מה אפשר לעשות כדי לצמצם את הסיכון מראש, ומתי כדאי לטוס עם איש מקצוע רפואי צמוד.
כמה נפוצים מצבי חירום רפואיים בטיסה?
יותר ממה שנדמה. מחקר גדול שפורסם בכתב העת NEJM בשנת 2013 בדק כ־11,900 פניות רפואיות מחמש חברות תעופה, ומצא בממוצע אירוע רפואי אחד לכל 604 טיסות. הבעיות הנפוצות במחקר היו:
התעלפות או תחושת עילפון – כ־37% מהמקרים
תסמינים נשימתיים – כ־12%
בחילות והקאות – כ־9.5%
תסמינים לבביים – כ־8%
פרכוסים – כ־6%
רוב האירועים מסתיימים בלי נחיתת חירום: במחקר הזה המטוס הוסט לשדה תעופה אחר בכ־7% מהמקרים בלבד. אבל כשמדובר בחשד לאירוע לבבי, לשבץ מוחי או בדום לב, הסיכוי לנחיתה בדרך ולפינוי לבית חולים גבוה בהרבה.
למה דווקא בטיסה?
תא הנוסעים במטוס מאוורר ונמצא בלחץ, אבל לא בלחץ של גובה פני הים. לפי סקירה שפורסמה ב־JAMA, הלחץ בתא הנוסעים בזמן טיסה שווה לגובה של כ־1,500 עד 2,400 מטר. המשמעות: פחות חמצן בכל נשימה, אוויר יבש מאוד וישיבה ממושכת בתנוחה אחת. אדם בריא כמעט לא ירגיש בזה, אבל אצל מי שיש לו מחלת לב או ריאות, אנמיה או ניתוח טרי, זה יכול להספיק כדי לגרום להחמרה.
מה הדיילים יודעים לעשות?
אנשי צוות הקבינה עוברים הכשרה בעזרה ראשונה ובהחייאה, ויודעים להפעיל את הציוד שבמטוס. הם יכולים להשכיב נוסע, לתת חמצן מבלון, לבצע החייאה ולחבר דפיברילטור. אבל הם לא אנשי רפואה: הם לא מאבחנים ולא מחליטים על טיפול תרופתי מתקדם.
לכן כשיש אירוע רפואי, בדרך כלל קורים שלושה דברים במקביל:
קריאה לנוסעים: "האם יש רופא או איש צוות רפואי על המטוס?" במחקר של NEJM, רופאים שטסו כנוסעים סייעו בכמחצית מהאירועים.
ייעוץ רפואי מהקרקע: חברות תעופה רבות עובדות עם מוקד רפואי שנותן הנחיות לצוות דרך מערכות התקשורת של המטוס.
החלטה של הקברניט: ההחלטה אם להמשיך ליעד או לנחות בשדה קרוב היא של הקברניט, על סמך המידע הרפואי, המרחק לשדות תעופה ושיקולי בטיחות.
מה יש בערכת החירום במטוס?
התכולה משתנה בין מדינות וחברות תעופה. בארצות הברית, למשל, הדרישה המינימלית כוללת דפיברילטור (AED), ציוד בסיסי לבדיקה ולעצירת דימומים, ציוד לפתיחת עירוי ותרופות למצבים נפוצים. חברות רבות מוסיפות ציוד מעבר למינימום.
חשוב לדעת: חלק מהתכולה מיועד לשימוש של אנשי מקצוע רפואיים בלבד. כשאין רופא או פרמדיק על המטוס, היכולת לנצל את הערכה מוגבלת מאוד.
מה לעשות אם אתם מרגישים רע באמצע טיסה?
אל תחכו. לחצו על לחצן הקריאה ודווחו לצוות על התסמינים, גם אם זה "רק" סחרחורת.
ספרו על הרקע הרפואי: מחלות, תרופות קבועות, אלרגיות ומה השתנה.
שבו או שכבו לפי הנחיית הצוות, ואל תקומו לבד לשירותים אם אתם מרגישים חולשה.
החזיקו את התרופות בתיק היד, כדי שתוכלו להראות לצוות או לרופא מה אתם נוטלים.
אם אתם מלווים בן משפחה, הכינו מראש דף קצר באנגלית עם האבחנות, התרופות ופרטי הרופא המטפל.
איך מצמצמים את הסיכון לפני הטיסה?
מתייעצים עם הרופא המטפל
אם יש לכם מחלה כרונית, אשפוז או ניתוח לאחרונה, או שאתם בהריון, שאלו את הרופא אם אתם כשירים לטוס ומה צריך להכין. ייתכן שתצטרכו מכתב רפואי או תוספת חמצן בטיסה.
מעדכנים את חברת התעופה
לנוסעים עם מצב רפואי מיוחד, חברות תעופה רבות דורשות טופס רפואי (לרוב טופס MEDIF) שהרופא ממלא, ואישור מראש לציוד כמו מרכז חמצן נייד. כדאי לפנות אליהן כמה ימים לפני הטיסה ולוודא את הדרישות העדכניות.
מתכננים את התרופות והציוד
קחו תרופות ליותר ימים ממה שמתוכנן, בתיק היד ובאריזה המקורית. ציוד רפואי כמו משאפים, מזרקי אינסולין או מכשיר CPAP דורש לפעמים אישור מראש.
מתי כדאי לטוס עם פרמדיק מלווה?
ההחלטה צריכה להתקבל יחד עם הרופא המטפל. ככלל, ליווי רפואי בטיסה שווה בדיקה כש:
המטופל חוזר הביתה אחרי אשפוז בחו"ל, או טס לטיפול רפואי.
יש מחלת לב או ריאות, צורך בחמצן או היסטוריה של פרכוסים.
מדובר באדם מבוגר או מוגבל בתנועה שיתקשה להסתדר לבד בשדה התעופה ובמטוס.
הטיסה ארוכה ואין דרך מעשית להגיע לטיפול רפואי באוויר.
פרמדיק מלווה עולה למטוס עם תיק תרופות וציוד החייאה, מכיר את המטופל ואת התיק הרפואי שלו לפני ההמראה, ומשגיח עליו לאורך כל הדרך, מהבית ועד היעד. כך לא צריך לקוות שבמקרה יהיה רופא בין הנוסעים. בפרמדיקלי פרמדיק מלווה תמיד, ורופא מצטרף כשהמצב הרפואי מחייב זאת. אפשר לקרוא עוד על ליווי פרמדיק בטיסה, על ליווי רפואי בטיסה למטופלים שזקוקים להשגחה או לטיפול ועל ליווי מבוגר או קשיש בטיסה.
כשהמצב לא מאפשר טיסה מסחרית, למשל מטופל מונשם או במצב לא יציב, צריך לשקול מטוס אמבולנס.
שאלות נפוצות
האם הדיילים מוכשרים לטפל באירועים רפואיים?
הדיילים מוכשרים בעזרה ראשונה ובהחייאה, ויודעים להפעיל דפיברילטור וחמצן. הם לא אנשי רפואה, ולכן במקרים מורכבים הם נעזרים ברופא מבין הנוסעים או בייעוץ רפואי מהקרקע.
האם יש צוות רפואי קבוע בטיסות ארוכות?
בדרך כלל לא. בטיסות מסחריות אין רופא או פרמדיק קבוע בצוות. העזרה הרפואית תלויה בצוות הקבינה, בציוד שבמטוס, ברופאים שבמקרה טסים כנוסעים ובייעוץ מהקרקע.
האם המטוס ינחת בגלל מצב רפואי?
רק בחלק קטן מהמקרים. ההחלטה היא של הקברניט, והיא מתקבלת בעיקר כשיש חשד למצב מסכן חיים, כמו אירוע לבבי, שבץ או דום לב.
האם מותר לעלות לטיסה עם ציוד רפואי ותרופות?
בדרך כלל כן, אבל לחלק מהציוד, כמו מרכז חמצן נייד, צריך אישור מראש מחברת התעופה. תרופות עדיף לשים בתיק היד, באריזה המקורית ועם מרשם או מכתב מהרופא.
מתי צריך ליווי רפואי בטיסה?
כשהרופא המטפל ממליץ על זה, ובמיוחד אחרי אשפוז, במחלה כרונית שעלולה להחמיר באוויר, בצורך בחמצן או אצל מבוגרים שזקוקים להשגחה צמודה.
רוצים לטוס בראש שקט?
אם אתם מתכננים טיסה למטופל, לבן משפחה מבוגר או למי שחוזר מאשפוז בחו"ל, דברו איתנו. בפרמדיקלי נבדוק איתכם את המצב הרפואי, נתאם מול חברת התעופה ונצמיד פרמדיק מלווה, ורופא כשצריך.
📞 055-689-4866 (+972-55-689-4866) – זמינים 24/7, גם בוואטסאפ.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי. במצב חירום על הקרקע בישראל, התקשרו מיד ל־101.



תגובות